אֲנִי הַצִפּוֹר שֶׁמְאִטָּה, וְכָךְ
מְאָבֶּדֶת אֶת מְקוֹמָהּ בַּלַּהַק הַקָּרִיר
שֶׁמִּתְרוֹמֵם כְּמוֹ יָד גְּדוֹלָה, חוֹלֵף מֵעַל לָעִיר,
בּוֹעֶרֶת כְּמוֹ פָּנִים,
לְרֶגַע מְעֹרָה לְגַמְרֵי בַּשָּׁמַיִם –
הוֹלֶכֶת וּקְטֵנָה בַּמֶּרְחָק הַמִּסְתַּחְרֵר
בֵּינָהּ לְבֵין הַשְּׁאָר,
אֲבוּדָה בְּעֵינֵי הַצִּפֳּרִים
צִפּוֹר שִׁכּוֹרָה מִסְתַּלְסֶלֶת בָּאֲוִיר,
לוֹגֶמֶת שָׁמַיִם בִּטְעִימוֹת קְטַנּוֹת קְטַנּוֹת
אֲנִי הַצִפּוֹר הַמְּסֻרְבֶּלֶת
שֶׁמִסְתוֹבֶבֶת אָחוֹרָה בְּאֶמְצַע הַמָּעוֹף,
שׁוֹלֶפֶת נוֹצָה מִזְנָבָהּ, כְּדֵי לִכְתֹּב
כַּמָּה מִלִּים
עַל חַיֵּי הַצִּפֳּרִים
