שבתאי מג'ר

כולנו אלוהים

אִם אֱלוֹהִים שֶׁבְּאָדָם הָיָה פּוֹגֵשׁ
אֶת אֱלוֹהִים שֶׁבְּאָדָם
כֹּל נְשִׁיקָה הָיְתָה מַעֲבִירָה אֱלוֹהוּת
מִפֶּה לְפֶה
אָמַר אֱלוֹהִים שֶׁבָּאָדָם

אֱלוֹהִים עוֹצֵם עֵינַיִם וְרוֹאֶה
אֱלוֹהִים שֶׁמַּסְתִּיר פָּנָיו בְּתוֹךְ פָּנֶיהָ
אֱלוֹהִים רוֹאֶה הַכֹּל
וְהַכֹּל זֶה הוּא

אֱלוֹהִים חוֹלֶה מַזְמִין אֱלוֹהִים בָּרִיא
שֶׁיַּנִּיחַ יָד רַכָּה עַל מִצְחוֹ
אֱלוֹהִים זוֹנָה עוֹמֵד כְּנֶגֶד רְצוֹנוֹ
לְפַתּוֹת אֱלוֹהִים זְקֵנִים
וְאֱלוֹהִים בָּנִים
וְאֱלוֹהִים עִוְּרִים וְאֱלוֹהִים
שֶׁמְּחַפְּשִׂים אֱלוֹהִים

אֱלוֹהִים בּוֹדֵד קוֹנֶה אֱלוֹהִים בַּחֲנוּת
אֱלוֹהִים שָׂמֵחַ מוֹשִׁיט קְדֵרַת מָרָק
לְאֱלוֹהִים קַבְּצָן
אֱלוֹהִים נָדִיב מְחַלֵּק אֶת עַצְמוֹ
לְאֱלוֹהִים חָסְרֵי אֱמוּנָה

אֱלוֹהִים חַשְׁקָן מְשַׁדֵּךְ נְדָבָה
לְאֱלוֹהִים אַלְמָן
אֱלוֹהִים מְחַיֶּה אֱלוֹהִים
לְעוֹלָם וָעֵד

מתוך:

יפו, כשהייתי רחוק,

ספרי עיתון 77, 2012