אֲנִי לֹא.
הַפְּסִיכוֹלוֹגִיּוֹת שֶׁלִּי מֻבְטָלוֹת.
אֲנִי מְשַׁלֶּמֶת לָהֶן, אֲבָל לֹא מַאֲמִינָה
לְאַף מִלָּה שֶׁהֵן אוֹמְרוֹת.
כֻּלָּם מִתְחַשְׁבְּנִים עִם אִמָּא.
אֲנִי לֹא.
יְדֵיהֶן שֶׁל הַמְּאַהֲבוֹת שֶׁלִּי מְלֵאוֹת.
אֲנַחְנוּ מְזִיעוֹת בְּרֵיחַ שֶׁל חָלָב חָמוּץ.
אֲנִי שׁוּב גּוֹמֶרֶת מִבַּחוּץ וְשׁוּב.
הֵן מִתְעַיְּפוֹת. אֲנִי מַתִּישָׁה.
אִבַּדְתִּי אֶת הַבּוּשָׁה.
אֲנִי כּוֹתֶבֶת עֲלֵיהֶן שִׁירִים
וּמְפַרְסֶמֶת בְּכִתְבֵי עֵת,
שֶׁיְּזַהוּ. אִמָּא שֶׁלִּי בָּאָה לְבַקֵּר.
הִיא שׁוֹאֶלֶת: יָצָא כְּבָר "הוֹ"?
אֲנִי עוֹנָה: זֶה בֶּטַח אֵיפְשֶׁהוּ פֹּה,
אֲבָל אֲנִי לֹא מוֹצֵאת.
אֲנִי לֹא רוֹצָה שֶׁהִיא תִּקְרָא,
אֲבָל אֲנִי מְפַרְסֶמֶת בְּכָל זֹאת.
בַּסּוֹף הִיא קוֹרֵאת.
הִיא אוֹמֶרֶת: קָרָאתִי אֶת הַשִּׁירִים הַחֲדָשִׁים שֶׁלָּךְ.
אֲנַחְנוּ שׁוֹתְקוֹת.
מִישֶׁהִי מוֹשִׁיטָה יָד
אֶל הַשַּׁלָּט, יֵשׁ חֲדָשׁוֹת.
כֻּלָּם מִתְחַשְׁבְּנִים עִם אִמָּא.
אֲנִי לֹא.
אִמָּא שֶׁלִּי חַמָּה וְנֶהֱדֶרֶת.
הִיא תָּמִיד קְרוֹבָה.
מִמֶּנָּה לָמַדְתִּי לִהְיוֹת נְדִיבָה.
רַק בִּזְכוּתָהּ אֲנִי כָּל כָּךְ מְתוּקָה.
בֶּאֱמֶת, תִּשְׁאֲלוּ
אֶת הַמְּאַהֲבוֹת שֶׁלִּי
וְאֶת הַפְּסִיכוֹלוֹגִיּוֹת הַמִּזְדַּקְּנוֹת
עִם הַתֵּאוֹרְיוֹת הַמְּיֻשָּׁנוֹת.