כאבת פני זקן

בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה,

הוּא מְאַבֵּד אֶת רֹב הַכַּפְתּוֹרִים

הָרוֹכְסִים אֶת נַפְשׁוֹ.

הֶעָבָר מִשְׁתַּלֵּחַ בּוֹ כְּמוֹ מְטַפֵּס אַלִּים

חוֹנֵק כָּל אֶפְשָׁרוּת לְעַכְשָׁו.

זֶהוּ, הוּא אוֹמֵר,

שָׁמוּט יוֹתֵר מִכְּתֵפָיו,

עָבַרְתִּי לַסּוֹף.

נָכוֹן, אֲנִי לֹא אוֹמֶרֶת,

וּמַשִּׁילָה עוֹד קְצָת מֵהַפַּעַר

בֵּינִי לְבֵין מִי שֶׁהָיָה,

כָּל אוֹתָן שָׁנִים.