כָּל הַשִּׁירִים נִכְתָּבִים אֵלֶיךָ.
אֲנִי עֲדַיִן חוֹשֶׁבֶת עָלֵינוּ שׁוֹכְבִים
וְאִם אֲנִי חוֹשֶׁבֶת חָזָק אֲנִי מַרְגִּישָׁה אוֹתְךָ זָז אֵי שָׁם בָּעוֹלָם.
בְּכָל מִקְרֶה זְמַן מְחַלֵּק אֶת הָרְכוּשׁ וּבַמִּקְרֶה הַזֶּה
אַתָּה קִבַּלְתָּ אֶת נְיוּ יוֹרְק
הָרְחוֹבוֹת רְחָבִים וְאֵין רוֹדְפִים אַחֲרֶיךָ
בְּכָל זֹאת אַתָּה נִמְלָט
אֲנִי קִבַּלְתִּי אֶת הַדְּבָרִים שֶׁרָחֲשׁוּ בָּנוּ
וְלָכֵן אֶת הַסִּכּוּי לִכְתֹּב עֲלֵיהֶם
כָּךְ זֶה צוֹדֵק
אֲנִי שְׂמֵחָה שֶׁיָּכֹלְנוּ לְהִתְפָּרֵעַ בְּיַחַד וְלָדַעַת
כַּמָּה אָדוּק אַתָּה וְכַמָּה אֲנִי
שֶׁיֶּשְׁנוֹ צָמָא כָּזֶה בָּעוֹלָם, מָתוֹק וְנוֹרָא וְנוֹאָשׁ
עַכְשָׁו אֲנִי רוֹצָה מְאוֹד שֶׁתִּקְפֹּץ מוּל הָאוֹטוֹ שֶׁלִּי
בְּשֶׁבַע בַּבֹּקֶר וְתַבִּיט בִּי בְּלִי לוֹמַר דָּבָר
וַאֲנִי בִּתְמוּרָה אֲבַקֵּשׁ שֶׁתַּבִּיט לַשָּׁמַיִם
שֶׁתַּבְחִין כַּמָּה הֵם גְּדוֹלִים
זֶה גֹּדֶל הַסֵּרוּב שֶׁלִּי, אֵינֶנִּי רוֹצָה דָּבָר אִתְּךָ עוֹד
אֵינֶנִּי רוֹצָה דָּבָר מִלְּבַד שִׁירִים
