אִם זֵר קוֹצִים כּוֹאֵב
זֶה מָה שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת,
אֵלֵךְ אֶל הַמִּדְבָּר
וְשָׁם אֶלְמַד לִכְאֵב.
וְאִם שִׁירִים אָהַבְתָּ,
רַק שֶׁכְּתוּבִים בְּאֶבֶן-
בֵּין הַכֵּפִים אָגוּר
וּבַסְּלָעִים אֶכְתֹּב.
וְאָז, כְּשֶׁנִּתְכַּסָּה
עִם הַחוֹלוֹת בַּחֹשֶׁךְ
וְסֵפֶר הַדְּבָרִים
בַּחֹשֶׁךְ יִתְכַּסֶּה,
תַּגִּידִי לִי מִלִּים
יָפוֹת מִבֶּכִי וַאֲשֶׁר
הוּא כַּנִּרְאֶה אָהַב
אוֹתִי, הָאִישׁ הַזֶּה.