נתן יונתן

כְּמוֹ בָּלָדָה

,

אִם זֵר קוֹצִים כּוֹאֵב

זֶה מָה שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת,

אֵלֵךְ אֶל הַמִּדְבָּר

וְשָׁם אֶלְמַד לִכְאֵב.

וְאִם שִׁירִים אָהַבְתָּ,

רַק שֶׁכְּתוּבִים בְּאֶבֶן-

בֵּין הַכֵּפִים אָגוּר

וּבַסְּלָעִים אֶכְתֹּב.

 

וְאָז, כְּשֶׁנִּתְכַּסָּה

עִם הַחוֹלוֹת בַּחֹשֶׁךְ

וְסֵפֶר הַדְּבָרִים

בַּחֹשֶׁךְ יִתְכַּסֶּה,

תַּגִּידִי לִי מִלִּים

יָפוֹת מִבֶּכִי וַאֲשֶׁר

הוּא כַּנִּרְאֶה אָהַב

אוֹתִי, הָאִישׁ הַזֶּה.