חגית גרוסמן

יש לי הכל

מתוך: לויתני האפר,

קשב, 2010

בִּתְחִלַּת הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים וְאַחַת הַכֶּסֶף הוּא מִין

שֶׁל מַחֲלַת מִין.

מַטְבְּעוֹת נִשְׁפָּכוֹת לְוֶנוּס הַחֲדָשָׁה בֵּין הָרַגְלַיִם

הִיא אֵינֶנָּה בַּת גִּיל. בְּעֵרֶךְ בַּת שְׁבַע עֶשְׂרֵה.

הֶחָזֶה שֶׁלָּהּ מִזְדַּקֵּר מֵחָזִיָּה תּוֹמֶכֶת, מַגְבִּיהָה.

צְמִידֵי שַׁרְשֶׁרֶת וְטַבַּעַת זָהָב, יָהֲלוֹמִים,

אֶגְרוֹף לַק אָדֹם. הַגוּף אֵינוֹ מֵכִיל אֶת כָּל הַכַּמוּת.

נִדְמֶה שֶׁעוֹד מְעַט יִוַלֵד לָהּ עֻבַּר זָהָב וְהִיא תֵּינִיקוֹ בְּכֶסֶף.

שֶׁלֹא תַּשְׁפִּילִי מַבָּטֵךְ הָרְצִינִי כְּשֶׁאַתְּ אוֹגֶרֶת בְּתוֹכֵךְ מָמוֹן

אָז מָה אִם רַגְלַיִךְ מְפֻסָּקוֹת. לֹא אֲנִי אֶשְׁפֹּט פַּתְיָנִית מֻשְׁלֶמֶת,

הַכֹּל שֶׁלָּךְ כָּעֵת. מִשְׁתַּלְשֵׁל זָהָב מֵרַגְלַיִךְ.

מִי יִלְחַץ עַל הַיָּדִית וִיקַבֵּל שְׁלוֹשָה דֻבְדְבָנִים?

פּוֹרֶקֶת אוֹצָרוֹת וְאוֹסֶפֶת עַצְמֵךְ בְּמוֹ יָדַיִךְ. גּוֹרֶפֶת פְּרָס.

נִרְאֶה שֶׁקַּר עַל הָרִצְפָּה הָאֲדֻמָה וְאֵין אֲוִיר.

נְיַר הַכֶּסֶף שָׁאַב אֶת כָּל הַחַמְצָן.

 

 

 

 

*התבוננות בצילום של טרייסי אמין I've Got It All