אִם לִשְׁפֹּט לְפִי רְחוֹב יָפוֹ אֵין לָהּ כּוֹחַ, יְרוּשָׁלַיִם, לַקְּדֻשָּׁה שֶׁלָּה. הִיא
הָיְתָה רוֹצָה, לוּ אֶפְשָׁר הָיָה, לְהַעֲבִיר אֶת הַמָּקוֹם שֶׁלָּהּ לְמָקוֹם אַחֵר. אֲבָל
אֵיפָה הִיא תִּמְצָא מָקוֹם עִם כָּל הֶהָרִים שֶׁלָּהּ, וּמִי יְפַנֶּה מָקוֹם לְעִיר
שֶׁהִיא נֶצַח, כִּי זֶה מָה שֶׁהִיא, יְרוּשָׁלַיִם, נֶצַח שֶׁלֹא מַשְׁאִיר זְמַן
לְשׁוּם דָּבָר אַחֵר, וְשֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלֹא מַרְפָּה מִמֶּנָּה. בַּאֲשֶׁר.
בֵּינְתַיִם הִיא בִּרְחוֹב יָפוֹ, תְּקוּעָה עִם הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלָּהּ, מֻתֶּשֶׁת.
