יוסי יזרעאלי

ירושלים עם מחשבות שהיא לא באמת

חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁאִם לֹא יִתְגַּעְגְעוּ אֵלֶיהָ, יְרוּשָׁלַיִם, הִיא תְּבֻטַּל. לָכֵן
נוֹתֶנֶת לָרְחוֹבוֹת שֶׁלָּהּ שֵׁמוֹת שֶׁל מִתְגַּעֲגְעִים מְפֻרְסָמִים, רָצוּי
מִכַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מִזְמַן. גַּם לְמִקְרֵה הַצֹּרֶךְ בְּעֵדֵי אֹפִי כְּשֶׁיֵּשׁ לָהּ מַחְשָׁבוֹת
שֶׁהִיא לֹא בֶּאֱמֶת. לְהָקֵל עַל הַמַּשָּׂא הָרְחוֹבוֹת מְכַוְּצִים אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם
לְרָאשֵׁי תֵבוֹת, וּמִשְׁתַּדְּלִים לִהְיוֹת רְאוּיִים הֵם יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ.
רָאשֵׁי הַתֵּבוֹת שֶׁלָּהֶם מוֹפִיעִים בִּבְחִינַת בַּגְרוּת. בַּשְׁאֵלָה הַמַּכְשִׁילָה.

מתוך:

הדים מהמרתף של הקונטרבס,

כרמל, 2024