ירושלים נתניה דרך רמת השרון קו 947

מִזְּמַן לֹא נָסַעְתִּי בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת לִנְתַנְיָה

וְאַחֲרֵי שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹבְרִים אֶת נְמַל הַתְּעוּפָה

אֲנִי מְגַלֶּה שֶׁכָּל הַשָּׂדוֹת, כָּל הָעֵצִים

הָפְכוּ לְמֶרְכְּזֵי קְנִיּוֹת

סוּפֶּרְמַרְקֶטִים וְעוֹד סוּפֶּרְמַרְקֶטִים

אֵצֶל חָבִיב הַקֻּפָּה רוֹשֶׁמֶת פָּחוֹת

וְיֵשׁ חֲצִי קֻפָּה, רֶבַע קֻפָּה, זוֹלְפֹּה

זוֹלְשָׁם, הֲכִיזוֹל, עוֹדְיוֹתֵרְזוֹל

יֵשׁ תַּחֲרוּת עַל הַשֵּׁם הַזּוֹל בְּיוֹתֵר

הַמַּרְשִׁים בְּיוֹתֵר שֶׁיִּמְשֹׁךְ אוֹתְךָ

לְהַאֲמִין שֶׁזֶּה זֶה, זֶה הַסּוּפֶּרְמַרְקֶט

הַזּוֹל בְּיוֹתֵר, תַּחֲרוּת שִׁירָה עַל שִׁיר

שֶׁל מִלָּה אַחַת

וַאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁעָלַי לְהִתְקוֹמֵם עַל כָּךְ

כִּי כָּךְ חוֹשְׁבִים הָרָדִיקָלִים הַחָפְשִׁיִּים

הֵם נֶגֶד גְלוֹבָּלִיזַצְיָה וּבְעַד שָׂדוֹת יְרֻקִּים

כָּךְ אֲנִי אֶהְיֶה אִין וְאֵחָשֵׁב לְאִישׁ חָכָם

עַל יְדֵי אַנְשֵׁי הַשְּׂמֹאל הַנְּאוֹרִים בָּעוֹלָם

אֲבָל בְּעֶצֶם אֲנִי אוֹמֵר

לָמָּה לֹא?

אַדְּרַבָּא

אַלְפַּיִם שָׁנָה סָחַרְנוּ, מָכַרְנוּ וְקָנִינוּ

דָּפַקְנוּ אֶת הַגּוֹיִים וְאֶת עַצְמֵנוּ

הִתְעַשַּׁרְנוּ וְהִתְרוֹשַׁשְׁנוּ

אָז לָמָּה שֶׁלֹּא נַמְשִׁיךְ כָּאן

עוֹד וְעוֹד עֲסָקִים עוֹד וְעוֹד מִסְחָר

יוֹתֵר מִשֶּׁהַתּוֹרָה וְהַשַּׁבָּת שָׁמְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל

הַמִּסְחָר שָׁמַר עַל יִשְׂרָאֵל

שִׁלַּמְנוּ וְהִשְׁלַמְנוּ, מִסְחַרְנוּ וְעָשִׂינוּ שָׁלוֹם

בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ

סָחַרְנוּ בֵּין הַבֶּרְבֶּרִים לְבֵין הָעַרְבִים

שֶׁלֹּא רָצוּ לְדַבֵּר זֶה עִם זֶה

נָהַגְנוּ בַּאֲתוֹנֵינוּ וּבַחֲמוֹרֵינוּ בֵּין עָרִים וְהָרִים

וְהִמְשַׁכְנוּ לִסְחֹר וְתָמִיד סָחַרְנוּ

זֶה מַה שֶּׁיָּדַעְנוּ תָּמִיד לַעֲשׂוֹת

מָכַרְנוּ אֶת שֶׁקָּנִינוּ בְּעֶשֶׂר בְּמֵאָה

וְאֶת שֶׁקָּנִינוּ בְּמֵאָה בְּעֶשֶׂר

וְעַכְשָׁו אֲנַחְנוּ נִכְנָסִים לַסּוּפֶּר וַאֲנַחְנוּ נְבוֹכִים

הַאִם הַמְּחִיר שֶׁל מוּצָר זֶה יִהְיֶה זוֹל יוֹתֵר מָחָר

אוֹ יָקָר יוֹתֵר מָחָר

הָרְשָׁתוֹת מְרַשְּׁתוֹת אוֹתָנוּ

מְבַלְבְּלוֹת אוֹתָנוּ כָּל יוֹם

פַּעַם זֶה שְׁנַיִם בִּמְחִיר אֶחָד

אַחַר כָּךְ קְנֵה שְׁנַיִם קַבֵּל אֶת הַשְּׁלִישִׁי חִנָּם

אַחַר כָּךְ הַשֵּׁנִי בַּחֲצִי מְחִיר

וְכֵן הָלְאָה כָּל יוֹם זֶה מִשְׁתַּנֶּה

וַאֲנַחְנוּ כֹּה שְׂמֵחִים אִם דָּפַקְנוּ אֶת הַסּוֹחֵר

וְקָנִינוּ מִמֶּנּוּ כְּשֶׁזֶּה הָיָה כָּל כָּךְ זוֹל שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הִפְסִיד

אַדְּרַבָּא, יַמְשִׁיכוּ הַיְּהוּדִים לִקְנוֹת וְלִמְכֹּר

לְשֵׁם מָה נְגַדֵּל תַּפּוּזִים אוֹ אָנָנַס

נִסְחֹר בְּאֵלֶּה שֶׁהַגּוֹיִים יְגַדְּלוּ

בְּכָל מִקְרֶה כַּמָּה אֲנַחְנוּ כְּבָר יְכוֹלִים לְזַהֵם

אֲנַחְנוּ לֹא מָאתַיִם חֲמִשִּׁים מִילְיוֹן כְּמוֹ הָאָמֶרִיקָאִים

וּבֶטַח לֹא מִילְיַארְד כְּמוֹ הַהוֹדִים אוֹ הַסִּינִים

הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁכְּבָר נֵצֵא עִם הַסִּיסְמָא

עַם קָטָן מְזַהֵם פָּחוֹת!