רות אשור

ירושלים זוכרת

הַזִּכָּרוֹן זָקֵן סַהֲרוּרִי
שָׁנִים כָּלוּא
בְּסִמְטְאוֹת נַחֲלָאוֹת, מְחַפֵּשׂ
מִפְלָט לִרְחוֹב רָאשִׁי
(אַגְרִיפַּס אוֹ בְּצַלְאֵל, זֶה לֹא חָשׁוּב)
מְשׁוֹטֵט מְבֻלְבָּל, מוֹתִיר אַחֲרָיו
שֹׁבֶל חֶלְקִיקֵי שִׂיחוֹת שֶׁנִּשְׁכְּחוּ
שִׁבְרֵי צְחוֹק בְּקוֹלִי
פָּנֶיךָ הַמִּתְעַגְּלוֹת בְּחִבָּה
זַהֲרוּר לָכוּד
נִתָּז בֵּין הָאֲבָנִים

מתוך:

הלומת אור,

מקום לשירה, 2019