בְּאַרְבַּע שְׁלֹשִׁים וְאַחַת לִפְנוֹת בֹּקֶר הִתְעוֹרַרְתִּי
נוֹפֵל מֵהָהָר הַשָּׁחוֹר וְצוֹעֵק, מֵבִין
שֶׁהַמָּוֶת, שֶׁרַק הוּא הֹוֶה,
מַקִּיף אֶת חַיַיּ כְּתַכְרִיךְ
מִלְּמַעְלָה, מִלְּמַטָּה וּמֵהַצְּדָדִים,
וְשֶׁחַיַיּ הֵם חֲלוֹם שֶׁמִּתְפּוֹגֵג עַכְשָׁו
אֶל תּוֹךְ יְקִיצָה בְּחֶדֶר נָעוּל
שֶׁאֵין לוֹ סוֹף
שֶׁבּוֹ תָּמִיד אַרְבַּע שְׁלֹשִׁים וְאַחַת
לִפְנוֹת בֹּקֶר.
"זֶה לֹא שִׁיר מַסְפִּיק טוֹב," אָמַרְתִּי,
"וְאוּלַי זֶה לֹא שִׁיר בִּכְלָל",
וְאָז פָּנִיתִי לַקִּיר
וְחָזַרְתִּי לִישֹׁן.
