זהר איתן

ימים רעים

מוּזָרָה מוּצָקָה מוּעָקָה בֵּין חָזֶה לְצַוָּאר
מִן הַסְּתָם הָפַכְתִּי לְאֶבֶן, אוֹ לִנְצִיב מֶלַח.
רֵיחַ הַגָּפְרִית עוֹלֶה בְּאַפִּי. אֲנִי מִשְׁתַּעֶלֶת.
כְּשֶׁאַבִּיט לְאָחוֹר, הַאֶרְאֶה אֶת הָאֵשׁ, הֶעָשָׁן, וְהָאֲבָנִים הַגְּדוֹלוֹת
הַמְּכַסּוֹת אֶת סְדוֹם?

הוֹ, לוּ יָכֹלְתִּי לִצְעֹק עַכְשָׁו

מתוך:

הלחי הפנימית,

ברחש, 2024