רותי ויטל גלעד

ימים ללקק

לוּחַ הַשָּׁנָה מַרְאֶה יוֹם רָגִיל

וּמִי אֲנִי שֶׁאֶתְוַכֵּחַ עִם זֶה?

אַתָּה וַאֲנִי חוֹלְקִים יָמִים רְגִילִים לֹא מְעַטִּים.

בּוֹצְעִים אוֹתָם יַחַד יָשָׁר מֵהַתַּנּוּר.

יֶשְׁנָם כָּאֵלֶּה שֶׁאַחֲרֵיהֶם אֲנַחְנוּ אֲפִלּוּ

מְלַקְּקִים אֶת הָאֶצְבָּעוֹת.

וְכָכָה, לְאַט לְאַט,

טְבִיעוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ

מְמַלְּאוֹת אֶת לוּחַ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי.

וְהָאֱמֶת?

מִי אֲנַחְנוּ שֶׁנִּתְוַכֵּחַ עִם זֶה?

מתוך:

מתים עלי,

גוונים, 2010