אסמא ג'וף

ילדי רחוב

מתוך: ילדי רחוב, שפת יפו,

כרמל, 2009

2009

בָּרְחוֹבוֹת נִזְרָקִים

כִּכְלָבִים נוֹבְחִים

בְּעֵינֵי הַכֹּל הֵם אֲבוּדִים.

 

רִחַמְתִּי

בִּרְחוֹב יְהוּדָה הַיַּמִּית רָאִיתִי

מְדַבְּרִים וּמִתְלַחֲשִׁים בֵּינֵיהֶם

כְּכָל שֶׁבַּחוּרָה עוֹבֶרֶת זוֹכֶרֶת

שֶׁאָמַרְתִּי: "מִסְכֵּנִים, אֵין לָהֶם מִסְגֶּרֶת".

כֻּלָּם בְּגוּפִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת הָיוּ

עִם שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב מְכֻבֶּדֶת,

נַעֲלֵי בַּיִת שְׁחוֹרוֹת

וּמִכְנָסַיִם קְצָרִים אֲדֻמִּים.

 

לַשְּׁכֵנִים הִפְרִיעוּ בְּקוֹלָם הֶחָזָק וְהַמְרֻשָּׁע,

לַמְּכוֹנִיּוֹת שֶׁעָבְרוּ זָרְקוּ מִלִּים גַּסּוֹת,

וְעַל הָאֲנָשִׁים נָבְחוּ בְּלִי הֶרֶף.

 

לַמְרוֹת שֶׁכֻּלָּם הָיוּ יָפִים

עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת,

גּוּף יָפֶה, רָזֶה וְשָׂעִיר

עִם בֹּשֶׂם מְפֻרְסָם שֶׁמָּשַׁךְ אֶת

כֻּלָּם.