שחר מריו מרדכי

ילדי העברים

מתוך: עבוֹר את הלילה בלוֹע האש,

עם עובד, 2022

אָבִי שְׁחוּם עוֹר וּשְׂעָרוֹ פֶּחָם

שַׁתְקָן וְרָזֶה, מַבָּטוֹ חוֹרֵךְ כְּלַהַבְיוֹר.

בִּפְסַק לֵב חָצוּב כִּבְאֵר וְקָשֶׁה כְּאֶבֶן צֹר

אִמִּי אוֹהֶבֶת אֶת גּוּפוֹ מֻכֵּה הַלַּהַט וְהַחַם.

 

צָף אָבִי עַל הַבְּאֵר וְעַל הַבְּעֵרָה.

בְּתֵבַת גֹּמֶא מְקֻלֶּפֶת זֶפֶת וְחֵמָר

הִצְפִּינָה אִמִּי אֶת אָבִי הַסָּמָ"ר;

וְאָבִי הָיָה עֶלֶם, וְאִמִּי נַעֲרָה.

 

מְפֻחָם, חָרוּךְ וְכָרוּךְ בְּתַחְבּוֹשׁוֹת

שָׁב אָבִי בְּתֹם שִׁשָּׁה יָמִים מְלֹהָטִים

מִמִּצְרַיִם. עִם אֶחָיו. וְרָאָה בְּסִבְלוֹתָם.

 

הַחַיָּלִים, אוֹמֶרֶת אִמָּא, הִסְתַּדְּרוּ בִּשְׁלָשׁוֹת.

הַחַיִּים, הַפְּצוּעִים וְהַמֵּתִים;

וְאָבִיךָ בִּשְׁלָשְׁתָּם