פָּרְסוּ סָדִין כָּחֹל וְאֶת הַבֶּטֶן
אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לִרְאוֹת, לֹא אֶת הַחֶדֶר
לֹא הַמְּנַתַּחַת, הָאֲחָיוֹת, רַק
אוֹר חָזָק, עֵינֶיךָ
וְהַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁלִּי הַתְּלוּיִים עַל צַוָּארְךָ
אַתָּה מְסַפֵּר מַה קּוֹרֶה —
הֵם חוֹתְכִים אוֹתִי
וְאֵין בְּזֶה כְּאֵב
מְשִׁיכָה יָמִינָה מְשִׁיכָה
שְׂמֹאלָה, עַד שֶׁמַּנִּיחִים אוֹתָהּ עָלַי
עֶשֶׂר — תֵּשַׁע — שְׁמוֹנֶה
תֵּכֶף יִקְּחוּ אוֹתָהּ
שָׁלוֹשׁ — שְׁתַּיִם
נִשְׁאַרְתִּי לְבַד
יְצָאתֶם שְׁנֵיכֶם
מַבָּטְךָ עָלֶיהָ
הֵם תּוֹפְרִים אוֹתִי
וְאֵין בָּזֶה כְּאֵב
