שי שניידר-אילת

יוסיף וידבר

מִתּוֹךְ שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לַעֲמֹד עַל טִיבָהּ שֶׁל הָעִבְרִית,
חָלַמְתִּי מְדַבְּרִים עִבְרִית וַאֲנִי אֵינִי מְבִינָה וְעָמַדְתִּי
מִחוּץ לָעִבְרִית וְהָעִבְרִית קִינָה מְשֻׁנָּה בְּפִי חֲלוּמִים,
צְרִימוֹת וּצְלִילִים סְתוּמִים וְלֹא יְדַעְתִּיהָ, שְׁמַעְתִּיהָ
כְּאִלּוּ לֹא, נִסְתַּתֵּר פִּשְׁרָהּ, וּמִתּוֹךְ שֶׁהָפְכָה זָרָה,
חֲרִיקוֹת בְּפִי חֲלוּמִים, לָרִאשׁוֹנָה שְׁמַעְתִּיהָ,
עָמַדְתִּי עַל טִבְעָהּ, וְקַמְתִּי צְמֵאָה וּבִקַּשְׁתִּי מַיִם.
אָדָם, אֲפִלּוּ יִוָּתֵר אַחֲרוֹן בָּעוֹלָם, יוֹסִיף וִידַבֵּר.

מתוך:

כל מה שהיא שרה מעלה עשן,

מוסד ביאליק, 2021