יוסי שריד

יונה

מתוך: שירים,

ידיעות ספרים, 2005

2005

כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי אֶת הַמְקָרֵר הָרֵיק שֶׁל מִשְׁפַּחַת אַבַּרְגִ'יל

בִּשְׁכוּנָה דָּלֶ"ת

וְאוּלַי זֶה הָיָה הַמְקָרֵר שֶׁל מִשְׁפַּחַת שְׁנַיְדֶר הַשְּׁכֵנָה,

וְאֶת הַמַּרְגָרִינָה, חֲצִי חֲבִילָה בֶּחָלָל הָרֵיק,

רָאִיתִי אֶת הַחֵךְ הָרִירִי וְהַלָּבָן

שֶׁל לֹעַ הַלִּוְיָתָן, פָּעוּר לִרְוָחָה,

כִּי בִּמְקוֹם לְקַלֵּל אֶת נִינְוֵה

אֲנִי בּוֹרֵחַ.

 

כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי אֶת הַמְקָרֵר הָרֵיק,

רָאִיתִי לְפָנַי תַּצְלוּם רֶנְטְגֶן,

כָּל הַתְּמוּנָה שְׁחוֹרָה מִשְּׁחוֹר

וְדַוְקָא הַכֶּתֶם הַלָּבָן, חֲצִי חֲבִילַת מַרְגָרִינָה,

הוּא הַסִּימָן לַגִּדּוּל הַמַּמְאִיר.

 

גַּם אִם תָּטִילוּ אוֹתִי בְּסַעֲרַת הַנֶּפֶשׁ מִן הָעֳנִיָּה,

הַיָּם לֹא יַעֲמֹד מִזַּעְפּוֹ.