חוּט אָפֹר, דַּק כַּיּוֹם, מָתוּחַ
בֵּין הַמִּטְרִיָּה הַחֲדָשָׁה שֶׁנִּשְׁכְּחָה עַל סַפְסַל הַתַּחֲנָה
וּבֵין הַחוֹר שֶׁנִּבְעָה בְּמִכְנָסַי, וְהִטְלֵאתִי (כְּמוֹ בְּשִׁעוּרֵי
הַמְּלָאכָה בַּיְסוֹדִי) בָּעֲבוֹדָה, בַּשֵּׁרוּתִים.
הָיָה קַר. וְגַם הַבּוּשָׁה. בֹּקֶר מוּזָר בְּלִי סָפֵק.
"אֵיזֶה חוּשָׁם" סִמַּסְתְּ לִי אַחַר כָּךְ.
מַה שֶּׁנָּכוֹן. וְאֵיזוֹ מִלָּה!
שָׁנִים מֵאָז הִסְתַּבְּכָה בֵּין נְעָלַי
אֵי שָׁם בַּיַּלְדוּת.
