שי דותן

יאללה בית"ר יאללה

,

 אַחֲרֵי הַנִּצָּחוֹן שֶׁל בֵּיתָ"ר

עַל בְּנֵי יְהוּדָה תֵּל-אָבִיב

הִתְגּוֹדְדוּ אוֹהֲדִים לַחְגֹּג בְּקַנְיוֹן מַלְחָה.

צָבְאוּ עַל פִּתְחֵי מִסְעָדוֹת

שָׁרוּ שִׁירֵי שִׂטְנָה לָאִסְלָאם

יָרְקוּ עַל עוֹבְרֵי אֹרַח.

לִינְ'ץ בֻּצַּע בְּכַמָּה עוֹבְדֵי נִקָּיוֹן.

קְצִין הַמִּשְׁטָרָה אָמַר:

בִּרְיוֹנוּת כָּזוֹ, אֲנִי לֹא זוֹכֵר.

אַחַד הַסּוֹחֲרִים הִבִּיעַ פְּלִיאָה.

רָאשִׁים הוּטְחוּ בְּחַלּוֹנוֹת רַאֲוָה

עֲצָמוֹת פֻּצְפְּצוּ בְּכִסְאוֹת

דֶּלְפֵּקִים וְדוּכָנִים נֶחְבְּטוּ בְּבָשָׂר

אֲבָל שׁוּם נֶזֶק לֹא נִגְרַם לִרְכוּשׁ.

בְּנִגּוּד לְמִקְרִים אֲחֵרִים.

לֵיל הַבְּדֹלַח, לְמָשָׁל.