מאיר אריאל

טרמינל לומינלט

מתוך: עצמאי בשטח כל השירים,

כנרת, 2010

עֵת הִשְׁתַּחְרַרְתִּי הָרוֹפְאִים הִמְלִיצוּ לִי בִּקּוּר חָדְשִׁי בִּנְמַל הַתְּעוּפָה.
זֶה בֶּאֱמֶת עוֹשֶׂה לִי טוֹב לִרְאוֹת מָטוֹס גָּדוֹל מַמְרִיא דֶּרֶךְ דִּמְעָה שְׁקוּפָה.
אַחַר כָּךְ כְּבָר יוֹתֵר קַל הַלַּחַץ עַל הָעַיִן הַשְּׁטוּפָה.

לוֹקֵחַ לִי אַחַר הַצָּהֳרַיִם חִיּוּבִי נוֹסֵעַ לַנָּמֵל.
לְעַצְמִי אֲנִי אוֹמֵר בַּדֶּרֶךְ, שֶׁגַּם מִזֶּה עוֹד נִצְטָרֵךְ לְהִגָּמֵל.
עַצְמִי עוֹנֶה לִי, בְּהַגִּיעֵנוּ, אָז נַתְחִיל כָּל יוֹם לְהִתְעַמֵּל…

טֶרְמִינָל! זֶ'ה טֶם, אַיי לַאב יוּ טֶרְמִינָל, בֶּלָה מִיָה

הַדְּלָתוֹת מְנַחֲשׁוֹת אוֹתִי וְנִפְתָּחוֹת לִי מֵעַצְמָן.
אֲנִי נִכְנָס לְאַט עִם הַרְבֵּה טֶקֶס בַּיַּשְׁבָן
וְכָל הָאינְטֶרְקוֹנטִינֶנְטַלְיָה מְדַגְדֶּגֶת לִי כָּאן וְכָאן, וְכָאן

לוֹקֵחַ אֶת עַצְמִי לַשְּׁרוּתִים לְהֵרָגַע.
גּוֹנֵב אֵיזוֹ הֲצָצֹנֶת בָּרְאִי, רוֹאֶה שָׁם מְשֻׁגָּע.
חֲתִיכוֹת כְּמוֹ טֶרְמִינָל, רַבּוֹת יֵשׁ מִסּוּגָה.

עוֹמֶדֶת שָׁם קַשְׁתִּית, שְׁנֵי רִמּוֹנִים, עָגִיל גָּדוֹל, שֵׂעָר קָצֵר
כְּמוֹ אֵיזֶה מִטְעָן חָשׁוּד לְיַד דּוּכָן סְוִּיסְאֵיר.
קְצִין הַבִּטָּחוֹן תּוֹקֵעַ בָּהּ מַבָּט חוֹדֵר.

זֶ'ה טֶם, אַיי לַאב יוּ טֶרְמִינָל, בֶּלָה מִיָה

רָץ לְלוּחַ הַטִּיסוֹת לִמְצֹא לִי הַמְרָאָה.
יֵשׁ טִיסָה לְצִירִיךְ דֶּרֶךְ רוֹמָא עוֹד שָׁעָה.
רַמְקוֹלִים מְנֻמָּסִים נוֹתְנִים לִי הַתְרָאָה.
כָּאן בַּצַּד פִּתְאֹם אֲנִי מַרְגִּישׁ כְּמוֹ הַפְרָעָה.
הוֹלֶכֶת וְנִלְחֶצֶת לִי הַחוּצָה הַכְרָעָה.
אַיי לַאב יוּ טֶרְמִינָל, בֶּלָה מִיָה.

 

רָץ בַּחֲזָרָה סְוִּיסְאֵירָה לְהַסְפִּיק אֶת טֶרְמִינָל.
חֲתִיכוֹת כָּמוֹהָ אַתָּה מְדַפְדֵּף בְּכָל ז'וּרְנָל
אַךְ הִיא כְּבָר לֹא שָׁם, וּקְצִין הַבִּטָּחוֹן כַּנָּ"ל.

רַמְקוֹלִים מְנֻמָּסִים עִם טוֹן יוֹתֵר תַּקִּיף.
אֲנִי צָרִיךְ כְּבָר לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְהַשְׁקִיף.
כָּאן בַּצַּד זֶה כָּל הַזְּמַן הוֹלֵךְ וּמַחֲרִיף.

כִּמְעַט בְּלִי נְשִׁימָה אֲנִי נִתְקָל בַּמַּעֲקֶה.
אוֹר שְׁקִיעָה גָּדוֹל בְּסַנְוֵרִים אוֹתִי מַכֶּה.
בּוּאִינְג שֶׁל סְוִּיסְאֵיר מַחֲלִיק, עוֹצֵר וּמְחַכֶּה.
בּוּאִינְג אֲדַמְדַּם מַתְחִיל לָרוּץ וּמִתְרוֹמֵם
לְאַט לְאַט מַמְרִיא אֶל תּוֹךְ הָאֹדֶם הָעוֹמֵם
דֶּרֶךְ הַדִּמְעָה שֶׁל הַלֵּיצָן הֵמִּשְׁתּוֹמֵם.

טֶרְמִינָל! זֶ'ה טֶם, אַיי לַאב יוּ טֶרְמִינָל, בֶּלָה מִיָה

כָּאן בַּצַּד כְּבָר מִשְׁתַּחְרֶרֶת לִי הַהִתְכַּוְּצוּת
פִּתְאֹם אֶת שְׁמֵי הָעֶרֶב מַדְלִיקָה הִתְפּוֹצְצוּת.
בַּשָּׂדֶה לְמַטָּה מַתְחִילָה הִתְרוֹצְצוּת.

עֵת הִשְׁתַּחְרַרְתִּי הָרוֹפְאִים הִמְלִיצוּ לִי בִּקּוּר חָדְשִׁי בִּנְמַל הַתְּעוּפָה.
זֶה בֶּאֱמֶת עוֹשֶׂה לִי טוֹב לִרְאוֹת מָטוֹס גָּדוֹל מַמְרִיא דֶּרֶךְ דִּמְעָה שְׁקוּפָה.
עַכְשָׁו כְּבָר יוֹתֵר קַל הַלַּחַץ עַל הָעַיִן הַשְּׁטוּפָה הַשְּׁלוּפָה הַקְּלוּפָה הַצְּלוּפָה הַדְּלוּפָה הַפְּרוּפָה הַטְּרוּפָה הַשְּׂרוּפָה הַצְּרוּפָה הַגְּלוּפָה
הִנֵּה כִּי כֵן, עַצְמִי אוֹמֵר לִי, הָיְתָה לָנוּ תְּרוּפָה…