ורד טוהר

טרמינל

נַוָּדֵי הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים וְאַחַת

צְמוּדֵי מָסַכִּים, לִבָּם שָׁלֵו, עִתוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם.

בְּתוֹךְ הַכָּאוֹס שֶׁל מְבוֹךְ הַתּוֹרִים הָאֵינְסוֹפִי

הֵם מִתְפַּשְּׁטִים, זָרִים מְפַשְׁפְּשִׁים בְּחֶפְצֵיהֶם,

מְכוֹנוֹת מְצַפְצְפוֹת סְבִיבָם.

לְבַסּוֹף זֶה קוֹרֶה.

הִנֵּה הֵם נִבְלָעִים בְּשֶׁקֶט

אֶל קְרָבֶיהָ שֶׁל צִפּוֹר הַמַּתֶּכֶת הַגְּדוֹלָה.

תֵּכֶף תִּפְרֹשׂ הַצִּפּוֹר הַגְּדוֹלָה כְּנָפַיִם

וְהֵם יָעוּפוּ, סוֹף סוֹף יָעוּפוּ.

נַוָּדֵי הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים וְאַחַת לַשָּׁוְא יְחַפְּשׂוּ תַּחֲנַת עֲגִינָה.

הַיַּבָּשָׁה הוֹלֶכֶת מִצְטַמְצֶמֶת הַרְחֵק לְמַטָּה, כִּמְעַט נֶעֱלֶמֶת.

כְּבָר שָׁכְחוּ מִנַּיִן בָּאוּ, הֵיכָן הַכֹּל הִתְחִיל.

הֶעָבָר כְּבָר לֹא קַיָּם, הַהוֹוֶה נִמְשַׁךְ וְנִמְשַׁךְ.

חַיִּים בֵּין הַמְרָאָה לִנְחִיתָה

עַל קַרְקָעִיתָהּ שֶׁל צִפּוֹר רוֹעֶדֶת קַלּוֹת

הֵם מְבַקְּשִׁים עוֹד כּוֹס מִיץ עַגְבָנִיּוֹת

אִם זֶה לֹא קָשֶׁה, בְּבַקָּשָׁה.

כְּשֶׁתַּצִּיב הַצִּפּוֹר שְׁתֵּי רַגְלַיִם עַל מַסְלוּל אַסְפַלְט אָרֹךְ

הֵם יְמַצְמְצוּ בְּעֵינֵיהֶם וְיַסְדִּירוּ אֶת נְשִׁימָתָם

בְּגַעְגּוּעַ לָרִחוּף.

מתוך:

אובדן כושר הנדידה,

פרדס, 2020