שִׁיר הַמַּעֲלוֹת
לַטַּיָּס רַב הַפַּעֲלוּלִים שֶׁהָיָה מֵקִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ בַּשְּׁלַבִּים הַמֻּקְדָּמִים
לְעֵינֵי אָבִיו, שֶׁהִמְתִּין בִּקְצֵה הַמַּסְלוּל
וְלַאֲהוּבָתוֹ הַמְּיֻזַּעַת מֵעַל סִיר הַבָּשָׂר כֻּלָּהּ סֹמֶק וְרִכּוּז, בְּצִפִּיָּה דְּרוּכָה
רַעַם מְנוֹעַ הַסְּפִּיטְפָיֶר הָרַצְחָנִי בְּחָלְפוֹ פִּתְאוֹם בְּגֹבַהּ נָמוּךְ מֵעַל בֵּיתָהּ
תֵּכֶף יָדְעָה שֶׁזֶּה הוּא
לְפִי הֶעָשָׁן שֶׁעָלָה מֵהַגִּבְעָה הַסְּמוּכָה יָדְעָה שֶׁזֶּה הוּא
לְפִי זֶה שֶׁחָזְרָה לַמִּטְבָּח כְּאִלּוּ דָּבָר לֹא קָרָה, מַה לָּהּ וּלְכָל הֶעָשָׁן הַזֶּה
רֵיחַ הַתַּבְשִׁיל הַמֻּפְלָא שֶׁהָלַךְ וְהִתְפַּשֵּׁט בְּגוּפָהּ, מְמָרֵר אֶת לְשׁוֹנָהּ
הִנֵּה אַבָּא שֶׁלּוֹ, לְפִי הַדְּפִיקָה יָדְעָה שֶׁזֶּה אַבָּא שֶׁלּוֹ, מַה לָּה וְלוֹ אַחֲרֵי כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה
תָּמִיד רַק שָׁלוֹם, מַה נִּשְׁמָע, נְשִׁיקָה חֲפוּזָה בַּחַגִּים
וְעַכְשָׁו, עוֹמֵד בַּפֶּתַח בְּעֵינַיִם קְרוּעוֹת – מֶה עָשִׂית לוֹ מָה?
יֶלֶד כָּל כָּךְ מֻצְלָח, אַחֲרָאִי, בְּגֹבַהּ כָּל כָּךְ נָמוּךְ, רַק מְשֻׁגָּעִים טָסִים כָּכָה
אַתְּ רוֹצָה לַעֲנוֹת אֲבָל הַלָּשׁוֹן דְּבוּקָה לַחֵךְ וּכְלוּם, כְּלוּם לֹא יוֹצֵא, הִנֵּה,
אֲפִלּוּ מַתְחִיל לְהִשָּׂרֵף, וְהוּא עַל הָרִצְפָּה
קְחִי מַטְלִית רְטֻבָּה, שִׂימִי לוֹ עַל הַפָּנִים, לְפָחוֹת זֶה, אֲבָל אַתְּ כְּבָר הַרְחֵק
בְּדַרְכֵּךְ לַגִּבְעָה, אוּלַי שָׁם יִקְרֶה אֵיזֶה נֵס, הַפְתָּעָה שֶׁל הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן
לָקְחוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי זְמַן קָצָר, אֵין לוֹ סִכּוּי, בְּלִי רַגְלַיִם וַחֲתָךְ עָמֹק בַּצַּוָּאר,
אַתְּ הוֹלֶכֶת לְאַט, נוֹשֶׁמֶת לְאַט, יֵשׁ לָךְ אֶת כָּל הַזְּמַן שֶׁבָּעוֹלָם
הַלְוַאי שֶׁיָּמוּת עַד שֶׁתַּחְזְרִי