רוני סומק

חרוזים לצוואר של משוררת

,

בַּחֲנוּת הַתְּמוּנוֹת לְיַד הַתַּחֲנָה שֶׁל קַו 46

שָׁטוֹת סִירוֹת זָהָב עַל מֵי טוּרְקִיז

וְקוּפִּידוֹן יוֹרֶה חֵץ בֵּין שִׂפְתֵי הַקַּצֶּפֶת שֶׁל הַנָּשִׁים

לְחִיוּכֵי הַדֻּבְדְּבָן שֶׁל הַגְּבָרִים.

בְּיוֹם טוֹב, מָכְרוּ שָׁם כַּמָּה שְׁקִיעוֹת

וּבְיוֹם רַע, מָחַק בַּעַל הַבַּיִת בְּמַקֵּל-נוֹצוֹת

אֶת כָּל הָאָבָק מֵחֲלוֹמוֹתָיו.

בַּלַּיְלָה עָמְדָה זוֹנָה לְיַד חַלּוֹן הָרַאֲוָה:

עַיִן אַחַת בָּהֲתָה בְּסִירוֹת הַזָּהָב

וְעַיִן שְׁנִיָּה בְּלָקוֹחוֹת הַכֶּסֶף.

אִלּוּ הָיְתָה מְשׁוֹרֶרֶת, וַדַּאי הָיְתָה שׁוֹבֶרֶת אֶת הַחַלּוֹן

וְנִשְׁכֶּבֶת עַל סַפַּת הַקְּטִיפָה הַמְצֻיֶּרֶת.

תִּיק הָעוֹר הָיָה מַמְשִׁיךְ לְהִתְנַדְנֵד

עַל כְּתֵפָהּ,

וְהַחֲרוּזִים שֶׁחָנְקוּ אֶת צַוָּארָהּ הָיוּ

לְגַלְגַּלִים שֶׁל מְכוֹנִית גְּנוּבָה.