הַטֵּלֵפוֹן צִלְצֵל, נִגְמַר לָנוּ הַנֶּשֶׁף,
סִחְרוּר קָצָר וּמְיֻזָּע בְּמִטָּתֵךְ.
רְעַבְתָּנִית לִקַּקְתִּי כָּל טִפָּה שֶׁל שֶׁצֶף
דְּבַשׁ מִבֵּין רַגְלַיִךְ. בְּמִשְׁעוֹל בִּטְנֵךְ
עָלִיתִי, סְחַרְחֲרָה זְקוּרָה, חַמָּה, נוֹטֶפֶת,
גָּלַשְׁתִּי אֲחוּזַת דִּבּוּק עַל יְרֵכֵךְ.
הַטֵּלֵפוֹן צִלְצֵל, חֲצוֹת הַיּוֹם, הַנֶּשֶׁף
הִסְתַּיֵּם, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְשַׁכֵּךְ
אֶת הַתְּשׁוּקָה, אֲבָל הָיִית צְרִיכָה לָלֶכֶת.
נִפְלַטְנוּ לָרְחוֹב הַחַם הַמְּאֻבָּק.
מוֹנִית בָּלְעָה אוֹתָךְ בְּנַאֲקַת מַתֶּכֶת.
עַד שֶׁיָּשׁוּב הַקֶּסֶם נִשְׁאֲרָה לִי רַק
תְּשׁוּקַת זְכוּכִית חַדָּה, לוֹהֶטֶת וְחוֹתֶכֶת.
