וְיֵשׁ בָּזֶה, אוּלַי, מְעַט גַּם מִן הַחֶסֶד –
שֶׁהַבְּדִידוּת בְּעַקְשָׁנוּת שׁוֹמֶרֶת אֶת בְּרִיתָהּ,
כְּשֶׁאַתְּ נִשְׁכֶּבֶת, עֲיֵפָה וּמְפֻיֶּסֶת,
וְהִיא נִשְׁכֶּבֶת לְצִדֵּךְ עַל הַמִּטָּה.
וּבְלִי לִתְלוֹת תִּקְווֹת סְמוּיוֹת בַּקֶּסֶם
אוֹ לַעֲצֹר בַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁיּוֹרֶדֶת לְאִטָּהּ,
אַתְּ מְנִיחָה לַיּוֹם, וְאוֹרְיָרֵחַ כֶּסֶף
רוֹשֵׁם אֶת מִתְאָרֵךְ עַל הַמִּטָּה.
וְשׁוּם דָּבָר גָּדוֹל כְּבָר לֹא יִקְרֶה הַלַּיְלָה,
וְאַתְּ אֵינֵךְ בּוֹנָה דָּבָר, וְאַתְּ אֵינֵךְ הוֹרֶסֶת.
אַתְּ שָׁטָה עֲצוּמַת־שְׁמוּרוֹת בְּדַעַת עֲמוּמָה
וְשׁוּם דָּבָר גָּדוֹל כְּבָר לֹא יִקְרֶה הַלַּיְלָה,
הִנֵּה מַגִּיעַ בֹּקֶר דַּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הַחֶסֶד –
וְגַם בָּעֲמִימוּת הַזּוֹ אוּלַי יֵשׁ נֶחָמָה.
