חלב

מִכְנְסֵיהֶם הַצְּמוּדִים שֶׁל מְחַלְּקֵי הֶחָלָב שֶׁל "תְּנוּבָה",

כִּתְמֵי הָרְטִיבוּת עַל הַכְּבִישׁ, רֵיחַ עוֹרוֹ הָאָרוֹמָטִי

שֶׁל חַיָּל דְּרוּזִי גָּבוֹהַּ, יְפֵה תֹּאַר, הַיּוֹשֵׁב

מוּלִי בָּרַכֶּבֶת וּמַדִּיף אֶת נִימֵי הַמִּין שֶׁלּוֹ בָּאֲוִיר.

אֲנִי כִּמְעַט מִתְעַלֵּף. רֵיחַ הַפֵרוֹמוֹנִים

שֶׁל גֶּבֶר בֶּן תְּשַׁע עֶשְׂרֵה, עִם

נַעֲלֵי צַנְחָנִים מִדָּה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה,

אֶצְבָּעוֹת אֲרֻכּוֹת בַּיָּדַיִם וְרוֹבֶה קְצוּץ קָנֶה,

זֶה דָּבָר שֶׁאֵינֶנִּי יָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ מִבְּלִי לְהִתְפַּשֵּׁט.

זֶה בִּכְלָל לֹא מָה שֶׁרָצִיתִי לִכְתֹּב, אֶלָּא עַל

מִכְנְסֵי הָעֲבוֹדָה הַכְּחֻלִּים, הַהֲדוּקִים, שֶׁל עוֹבְדֵי "תְּנוּבָה"

שֶׁדִּלְּגוּ מִפֶּתַח הַמַּשָּׂאִית עִם דְּלָיֵי הֶחָלָב שֶׁלָּהֶם,

לֹא דְּלָיֵי חָלָב כִּי אִם אֲרִיזוֹת חָלָב,

הַדְּלָיִים נִמְשְׁכוּ הֵנָּה מִשִּׁיר שֶׁל טֶד יוּז, מוֹדֶה,

וַאֲנִי כְּבָר הֵרַחְתִּי אֶת הַדֶּשֶׁא שֶׁאֶשְׁכַּב עָלָיו

וְאֶקְרָא "יָרֵחַ! יָרֵחַ!" שָׁעָה שֶׁיִּגְהֲרוּ עָלַי

שְׁלָשְׁתָּם, הַנָּהָג וּשְׁנֵי הַמְּחַלְּקִים.

לֹא קָנִיתִי חָלָב. גַּם לֹא הָיִיתִי זָקוּק לוֹ.

אֵינֶנִּי שׁוֹתֶה חָלָב בְּשׁוּם צוּרָה וְאֹפֶן.

אֲנִי אָלֶרְגִּי לְחָלָב. הוּא מְכַיֵּחַ אוֹתִי.

גַּם לֹא פִּתִּיתִי אֶת הַדְּרוּזִי. לִכְסַנְתִּי

אֵלָיו מַבָּט, עוֹרֵג בְּמִדָּה, נִפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ —

וְיָרַדְתִּי בְּתַחֲנַת הַשָּׁלוֹם בְּתֵל אָבִיב.