בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְבֵית הַסֵּפֶר
לָבַשְׁתָּ אֶת הַחֻלְצָה
הַכְּתֻמָּה, הָאֲחִידָה,
וְנֶעֱמַדְתָּ לְצִלּוּם בֶּחָצֵר עִם תִּיק אֹכֶל חָדָשׁ
מִשְׁתַּלְשֵׁל עַל הַצַּוָּאר
וְתִיק גַּב
גָּדוֹל מִמִּדּוֹתֶיךָ.
אַתָּה עוֹד לֹא יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה לֹא כְּמוֹ כֻּלָּם
וְגַם לֹא תַּצְלִיחַ לְהִדָּמוֹת אֲלֵיהֶם.
כְּמוֹ הַשִּׂיחַ בְּצַד הֶחָצֵר
תְּנַסֶּה לְהִתְמַזֵּג עִם הַנּוֹף,
לְהַלֵּךְ בַּשּׁוּלַיִם
כְּדֵי לִשְׂרֹּד.
הַחִיּוּךְ שֶׁלְּךָ יַסְתִּיר אֶת שֶׁתַּרְגִּישׁ וְיַהֲפֹךְ לְסִימָן הֶכֵּר.
לְעִתִּים הוּא יוֹפִיעַ וְאַתָּה
תֵּעָלֵם.