נועה שורק

חיבוק

מתוך: הרצון,

פרדס, 2024

וּמָה קוֹרֶה כְּשֶׁצִּפּוֹר אוֹהֶבֶת אֶת כְּלוּב
מָה קוֹרֶה לִכְנָפַיִם שֶׁנִּפְרָשׂוֹת תָּמִיד רַק כִּמְעַט,
שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מָקוֹם מֻגְבָּל:
טְפִיחָה אַחַת.

מָה קוֹרֶה כְּשֶׁכְּלוּב אוֹהֵב אֶת צִפּוֹר מִתְמַכֵּר
לְדִגְדּוּג הַכְּנָפַיִם בַּבַּרְזֶל הַמֻּזְהָב
מְחַבֵּק בַּעֲדִינוּת לֵב מָהִיר וְשָׁבוּי בְּכַבְלֵי אַהֲבָה
מָה קוֹרֶה כְּשֶׁבִּבְסִיס הַכָּנָף
מַתְחִילִים כְּאֵבִים
כְּשֶׁהָאֹכֶל כְּבָר לֹא מְסַפֵּק מָה קוֹרֶה
כְּשֶׁצִּפּוֹר מְשֻׁחְרֶרֶת עוֹד רֶגַע אֲבָל
כְּלוּב לֹא מַרְפֶּה צִפּוֹר אֲבוּדָה
מָה קוֹרֶה כְּשֶׁצִּפּוֹר
בּוֹגֶדֶת בִּכְלוּב עִם
עָנָף בַּחַלּוֹן
אוֹ שְׁמֵי תְּכֵלֶת זַכִּים מָה קוֹרֶה
כְּשֶׁצִּפּוֹר נִרְטֶבֶת בַּגֶּשֶׁם וְאֵין לָהּ לְאָן
רַק עָנָף
מָה קוֹרֶה כְּשֶׁחִבּוּק מְחֻיָּב לְהַרְפּוֹת מָה קוֹרֶה