מְכוֹנִיּוֹת בֹּקֶר טָסוֹת עַל עַפְעַפַּי, אֲנִי נִפְקַחַת.
צִפּוֹרִים חוֹנוֹת קָרוֹב.
בַּחַלּוֹן שָׁמַיִם כְּחֻלִּים שֶׁל צִיּוּרֵי יְלָדִים.
הַשֶּׁקֶט רָם יוֹתֵר מִבֶּעָבָר,
נִמְתָּח יוֹתֵר וּמִתְרַפֶּה.
מוּזָר אֵיךְ תּוֹכִי נִדְרַךְ לְאִטִּי
כִּמְשַׁחֵר לְטֶרֶף אוֹ
כְּחוֹשֵׁשׁ לְמוֹתִי.
בְּמִי אֶבְטַח כִּי
יִטֹּל מִדּוֹת, יִבְלֹל מִכָּל חֹמֶר מְשֻׁבָּח,
מְשׂוּכַת הָעֶצֶם, גֶּדֶר הַשְּׁרִיר,
פַּרְגּוֹד הָעוֹר, מְחִצַּת הַלֵּב וְדֹפֶן הַדָּם,
יַעֲשֶׂה חוֹמַת שָׁלוֹם
בֵּינִי לְבֵינִי.