"וַיִבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם לְאִשָּׁה
וִיבִאֶהָ אֶל-הָאָדָם"
בראשית, ב', כב
כְּשֶׁהוּסְרָה רְטִיַּת הַלַּיְלָה נִפְקְחוּ עֵינַי
לִרְאוֹתְךָ חוֹלֵם אֶת הִוָּלְדִי.
גּוּפְךָ חָלָק, רַק שְׂרִיטָה קְטַנָּה
בֶּחָזֶה, הָעוֹלֶה וְיוֹרֵד בִּנְשִׁימָתְךָ –
צֵלָע שֶׁלְּךָ פּוֹעֶמֶת בְּתוֹכִי.
שַׁן, אָהוּב, שַׁן, עוֹד רֶגַע קָט.
בֵּין עֳפָאֵי הַגַּן חִוְרוֹן הַתְּכֵלֶת שָׁט.
בְּתוֹךְ תּוֹכָם, כְּעוֹלָלִים אוֹצְרֵי עָסִיס,
נָמִים פֵּרוֹת בִּקְלִפָּתָם. פִּתְאוֹם
רַעַד קַל מְנַעֵר טַל בֹּקֶר מֵעָלִים,
שַׁן, אָהוּב, שַׁן. בַּעַל הַבַּיִת טֶרֶם קָם
לְהִתְהַלֵּךְ לְרוּחַ יוֹם.
מִתַּחַת לִשְׁמוּרוֹת עֵינֶיךָ אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.
אִם רַק אַתְמִיד בְּמַבָּטִי, נִדְמֶה, הָרֶגַע יִמָּשֵׁךְ לָעַד.
אַךְ הַיּוֹם עוֹלֶה, טִפִּין, טִפִּין; מַבָּטוֹ כְּבָר
מְטַפֵּס, חַם בְּגַבִּי. שֵׁן הָאֶרֶס נִנְעֶצֶת בַּפְּרִי.
מִבְּלִי לִפְנוֹת אָחוֹר אֲנִי רוֹאָה: נָחָשׁ
עוֹמֵד, שָׁעוּן עַל עֵץ.
צְהֹב אִישׁוֹנוֹ הַיּוֹקֵד לְמַרְגְּלוֹתַי רוֹבֵץ.
בּוֹא וַאֲחַבֵּק אוֹתְךָ, אָהוּב;
עוֹד קְצָת, אַתָּה תַּמְשִׁיךְ לִישֹׁן.
אֲנִי – לַעֲבוֹדַת יוֹמִי.
שׁוּב יוֹם רִאשׁוֹן.
