שבתאי מג'ר

זמן עצב

לֹא יַעֲזֹר אִם נִתְאַמֵּץ
לְהַפְסִיק אֶת הָעֶצֶב.
לֹא יַעֲזֹר בִּמְכֻוָּן
לָצֵאת מִן הָעֶצֶב לְשָׂדֶה יוֹתֵר
מְגֻוָּן. הָעֶצֶב דּוֹרֵשׁ אֶת שֶׁלּוֹ
וּכְדַאי לְהַקְשִׁיב. הָעֶצֶב צָרִיךְ
אֶת הַזְּמַן לְהַבְשִׁיל. צָרִיךְ אֶת
הָעֹמֶק שֶׁלּוֹ הַמְּדֻיָּק
עַד שֶׁיַּגְלִיד. שָׁם הוּא הוֹפֵךְ
לְזַחַל אַחֵר וּמַתְחִיל לְגַשֵּׁשׁ.
אַךְ קֹדֶם הַזְּמַן. הַזְּמַן שֶׁל הָעֶצֶב.

מתוך:

סף המותר,

ספרי עיתון 77, 2022