כְּשֶׁהָיְתָה נִשְׁמַעַת צְפִירַת הַזִּכָּרוֹן בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ
אָבִי שֶׁהָיָה יָשׁוּב עַל הָרִצְפָּה
וְכוֹתֵב עַל קְלָף
אֶת הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ
הָיָה נֶעֱמָד
וּמְסַדֵּר עַל רֹאשׁוֹ אֶת כּוֹבַע הַקַּסְקֵט
אִמִּי הָיְתָה פּוֹסֶקֶת מֵעִסּוּקֶיהָ בַּמִּטְבָּח
מַסְדִּירָה אֶת סִנָּרָהּ
וּמְהַדֶּקֶת אֶת הַצָּעִיף הַמְּשֻׁבָּץ לְרֹאשָׁהּ
וְכָךְ שְׁנֵיהֶם הָיוּ עוֹמְדִים בַּחֲצַר בֵּיתֵנוּ
עַד תֹּם הַצְּפִירָה
כְּפוּפִים וּזְקוּפִים כְּאֶחָד
