תום הדני נוה

זיכרון, עץ, תינוק

הַזִּכָּרוֹן

כְּעָלִים נוֹשְׁרִים מֵעֵץ,

לֹא מִתְפַּזֵּר שָׁוֶה בְּשָׁוֶה

עַל הֶעָבָר.

 

הָעֵץ

אוֹגֵר בְּתוֹכוֹ רוּחַ

וּמִתְנוֹעֵעַ,

מַמְשִׁיךְ מִשְׁפָּט שֶׁאַחֵר הִתְחִיל.

 

הַתִּינוֹק

מוֹשִׁיט יָד

מוֹשֵׁךְ עָלֶה

מֵנִיד עָנָף.

 

מתוך:

אבא מחזיק תינוק,

עם עובד, 2021