שלמה אביו

זונות

מתוך: ניווט בגבעות גורל,

קשב לשירה, 2007

בַּעַרְבִית הַצּוֹנֶנֶת, מֶלַנְכּוֹלִית,

לִבִּי גָּאָה בּוּז רַחֲמִים לַגְּבָרִים,

אֲשֶׁר נֶשֶׁךְ הַבְּדוֹד (שֶׁאֲנִי מְנַחְשֹׁוֹ)

נִכְלָמִים יִמְשְׁכֵם לְקַחְתָּן-לְחַבְּקָן.

 

תִּקְרֹבֶת הַשּׁוֹק וּפֶלַח הַיָּרֵךְ,

מַחְשׂוֹפִים עַד טַבּוּר עָמֹק.

תְּצוּגָה בְּפֶתַח בָּתֵּי הָאֹכֶל.

גְּרַאן וִיָּא, כִּכַּר סַן לוּאִיס.

 

צַעֲקוֹת נֶפֶשׁ בְּצָרְכֵי הַגּוּף:

חָצוּף, מְצַפְצֵף עַל הַכָּבוֹד

יִתְפַּלֵּשׁ עַל מְנַת בָּשָׂר אוֹנֵן,

מִתְפַּשֵּׁר בִּבְדַל סִפּוּק קָנוּי.

 

אַחַר שׁוֹטְטוּת, שׁוֹאֵל נַפְשִׁי לְאָן.

מִתְקָרֵב לִמְלוֹנִי הַמִּקְרִי, הַזּוֹל,

רָאִיתִי זוֹנוֹת שָׁרוֹת בַּגֶּשֶׁם

לְהִתְחַמֵּם בִּמְחוֹל פְלַמֶנְקוֹ קָצָר.

 

לַחָה הַמִּדְרָכָה שֶׁלִּכְלֵךְ הַמָּטָר.

כַּפַּיִם מָחֲאוּ וְרָקְעוּ עֲקֵבִים.

אִלְמָלֵא בֹּשְׁתִי וּפַחְדִּי הֶעָקָר –

לִקְרֹב כָּעֵת, אֶל חֵיק לְאַמְּצָן!