זֶה לֹא שֶׁאֵין לִי מָה לוֹמַר
זֶה שֶׁיּוֹצֵא לִי מַר,
מֻכָּר וְזָר, נִפְרָד מֵרֵאשִׁיתוֹ
זֶה שֶׁיּוֹצֵא לִי הַמּוּבָן
מֵהִפּוּכוֹ
שֶׁכָּל מָה שֶׁאַגִּיד
בָּעֵת הַזֹּאת
דִּינוֹ לְהִשְׁתַּרְלֵל
עַל לְשׁוֹנָן שֶׁל הַבְּרִיּוֹת
לְהִסְתַּבֵּךְ עַל אָזְנֵיהֶן
בְּלִי דִּין וּבְלִי מִדָּה
וְיָד נַעֲלָמָה
אוֹרֶבֶת לַמְּרוֹמִים
אֲשֶׁר בַּתַּחְתִּיּוֹת
לָבוּז וְלֹא־לִרְאוֹת
פִּרְקֵי אָבוֹת עַל יְתוֹמִים,
גַּעֲגוּעִים, הֵאָחֲזוּיוֹת בְּפֵרוּרִים
שֶׁל תֹּהוּ וּפְסָגוֹת.
זֶה לֹא שֶׁאֵין לִי מָה לוֹמַר
אֲבָל אוּלַי תּוֹרָהּ שֶׁל אֶרֶץ לְדַבֵּר,
שֶׁתִּפְתַּח אֶת פִּיהָ כְּבָר,
זֶה לֹא שֶׁאֵין לִי מָה לוֹמַר
זֶה אֵיךְ אֶפְשָׁר
וְכַמָּה עוֹד,
בְּתַחְבּוּלוֹת, בְּרַעַשׁ נוֹרָאוֹת,
לוֹמַר דָּבָר כְּדֵי לִחְיוֹת.
