שמעון בוזגלו

זאב הים

מתוך: בשירותי הספרייה באלכסנדריה,

אבן חושן, 2017

אַף פַּעַם לֹא שָׁכַבְתִּי עִם זוֹנָה.

אִם כִּי עֶרֶב אֶחָד,

בְּדִיּוּק לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה,

גַּרְתִּי אָז בְּמִזְרַח הָעִיר

עִם חָבֵר שֶׁחָזַר מֵאָז בִּתְשׁוּבָה –

הִתְאִים לוֹ:

הַגְּבוּל שֶׁלּוֹ הִתְנוֹסֵס מֵעֵינָיו

כְּמוֹ כַּרְבּלֶֹת אֲדֻמָּה

שֶׁל הוֹדוּ תְּזָזִיתִי.

הֵרַמְתִּי אֵלֶיהָ טֶלֶפוֹן

אֲבָל הִיא הָיְתָה יְקָרָה,

וְזֶה הָיָה הֲכִי קָרוֹב

שֶׁנִּצְמַדְתִּי פַּעַם לְזוֹנָה.

 

אָה, פֶלִיקְס,

כֵּן, קָרְאוּ לוֹ פֶלִיקְס,

לְבֶן הַמַּחְזוֹר שֶׁלִּי בַּפְּנִימִיָּה.

וְעַל הַגְּרוּטָאָה הַהִיא,

כָּל כִּתָּה י"א –

דוֹלְפִינִים, חַרְטוֹם בְּלִי סוֹף –

הִפְלַגְנוּ לְיָוָן;

הַיְשֵׁר לְמוֹעֲדוֹן בְּפִּירֶאוּס.

צַלָּחוֹת נִשְׁבְּרוּ,

מִישֶׁהוּ בְּחֻלְצָה פְּתוּחָה

שָׁר בְּגָרוֹן רָקוּב מֵאוּזוֹ,

מְלֻכְסֶנֶת אַחַת

יָשְׁבָה גַּם לִי עַל הַבֶּרֶךְ,

וְהַכַּרְבֹּלֶת הָאֲדֻמָּה שֶׁל כֻּלָּנוּ

עָקְבָה אַחֲרֵי הַגַּב שֶׁל פֶלִיקְס,

שֶׁקָּם עִם שֶׁלּוֹ –

הַיָּחִיד בֵּינֵינוּ –

וְנִכְנַס אִתָּהּ לְחֶדֶר בַּצַּד.

 

עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים עַד שֶׁלָּמַדְתִּי –

בַּשִּׁעוּר בְּלָטִינִית –

שֶׁ Felix-פֵּרושּׁוֹ מְאֻשָּׁר.