וּלְעִתִּים אִשָּׁה אֵינָהּ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף
יְלָדֶיהָ הַקְּטַנִּים: תְּלָאוֹת יְקִיצָתָם
בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן
וַעֲרֵמַת כְּרִיכִים גְּבוֹהָה, פֵּרוֹת עוֹנָה שֶׁנֶּחֱתָכִים
פְּלָחִים פְּלָחִים, הִיא סַךְ צַעֲדֵיהֶם
עַל שְׂפַת הַכְּבִישׁ
וְאֵיךְ נוֹפֵל הַשֶּׁמֶשׁ עַל עָרְפָּם
בְּהַמְתִּינָם בַּתַּחֲנָה, וְעֹל הַשִּׁעוּרִים
הַנַּח כָּבֵד עַל הָרִיסִים
כְּמוֹ יַלְקוּט עַל גַּב פָּעוֹט
כְּשֶׁהֵם שָׁבִים מִבֵּית הַסֵּפֶר,
וּלְעִתִּים אֵינָהּ אֶלָּא מוֹנִית שֵׁרוּת אוֹ
הַסָּעוֹת לַחוּג, קְרִיאוֹת עִידוּד מִן הַיָּצִיעַ
הִיא רַחַשׁ הַבְּטָנִים
הַמְּחַכּוֹת לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב
שְׁעוֹת הַשֶּׁקֶט
שֶׁל הַלֵּב כְּשֶׁהִיא שׁוֹמַעַת
נְשִׁימוֹת סְדִירוֹת וּבַלֵּילוֹת
נִרְדֶּמֶת עַל מִטָּה קְטַנָּה מִמִּדָּתָהּ
עַד שֶׁתָּבֹאנָה אַיָּלוֹת