יונדב קפלון

וַאלְס

            לפאול צלאן

 

מֵעַל כִּפַּת בֵּית הַכְּנֶסֶת הַשָּׁקוּף

הָעֵירֹם מִפָּרֹכֶת, מִכְּתָלִים,

מִנֵּר מְרַצֵּד

 

מֵעַל הַהֵיכָל שֶׁרַק חֲלָלָיו עוֹדָם בּוֹהִים

זֶה בָּזֶה וְשׁוֹאֲלִים אַיֵּה,

אַיֶּכָּה?!

 

פְּתִיתֵי הַשֶּׁלֶג בִּמְחוֹלָם

מְסָרְבִים לְהִפָּרֵד מִן הַצְּחוֹר

וּלְהִמּוֹג בַּנֶּשֶׁף.

 

שׁוּב וָשׁוּב יְנַתְּרוּ חֲרִישִׁיִּים

רְסִיסֵי הַבְּדֹלַח

עֲדוּיִים חִיּוּךְ מַשְׁלֶה

 

רְאֵה אֵיךְ מִתְעוֹפֵף זֶה!

אֵיךְ בִּקְרִיצַת עַיִן אֲפֵלָה

יַזְמִין אֶת נִשְׁמוֹת כָּל

אֲהוּבַי הַחֲדָשִׁים, שֶׁלִּבָּם עוֹדוֹ חַם

לְהִצְטָרֵף לַמָּחוֹל!

 

אִם מֵאֲרֻבָּה מְיַבֶּבֶת גִּצִּים

וְאִם מִן הַמָּמָ"ד הַפָּרוּץ

עֲטוּר הָרִמּוֹנִים

יָגִיחוּ כְּמוֹ מֵרֶחֶם פְּתִיתֵי הַשֶּׁלֶג

מֵעַל בֵּית הַכְּנֶסֶת הֶחָלוּל

 

שָׁם יָד עִוֶּרֶת תְּגַשֵּׁשׁ

לְעֵבֶר מֹתֶן שְׁסוּעָה אַךְ רַכָּה-עֲדַיִן

לְוַאלְס עָנֹג שֶׁל חֲצוֹת

 

גַּם עֵת תִּפֹּל גְּוִיָּתָם לָנוּחַ

עַל פַּסֵּי הָרַכֶּבֶת הַמְּהִירָה

וְאִם תֵּעָלֵם בְּחֵיק אֲדָמוֹת

לֹא יֶחְדַּל מְחוֹלָם

כִּי גַּם תִּינוֹק אֵי-בָּזֶה יִוָּלֵד

וִיגַרְגֵּר הִנֵּנִי

 

 

מינכן, 26.11.23