איריס אליה כהן

וְאִם הָיוּ אוֹמְרִים לָךְ

וְאִם הָיוּ אוֹמְרִים לָךְ, קוּמִי צְאִי
כִּי מִתְמַעֵט אֱלוּל, וִילָדַיִךְ שֶׁגָּדְלוּ מְאֹד בַּקַּיִץ
כְּבָר גְּבוֹהִים מִמֵּךְ
וּמִסְתַּכְּלִים עָלַיִךְ מִשְׁתָּאִים
כְּמוֹ הָרִים בָּעֵמֶק
הַנִּפְעָר לְרַגְלֵיהֶם, וְהַיָּמִים
שֶׁהִתְפַּצְּלוּ כְּמוֹ קַוִּים
בְּכַף יָדֵךְ עָזְבוּ בְּבַת אַחַת
וְנִמְצָאִים הַרְחֵק
מֵעֵין הַשֶּׁמֶשׁ וְהַזְּמַן

וְאִם הָיוּ אוֹמְרִים לָךְ כִּי לִפְאַת
שָׁמַיִם יִשְׁתַּהוּ עָבִים וְעַרְפִלִּים יָנוּחוּ עַל הַחוֹף
וְצִפּוֹרִים יָנוּעוּ בִּתְכִיפוּת גְּדוֹלָה
וּבִתְנוּפָה וּבֶחָצֵר יֻכְרַע הָאוֹר
מֻקְדָּם וּבִשְׁנָתוֹ תִּטֹּף הַחֲשֵׁכָה
הָעֲיֵפָה כְּמוֹ עֲלֵי הַגַּן הַנְּשִׁירִים, כְּמוֹ הָעוֹנָה
הָעֵשֶׂב יַחֲלִישׁ וְיִתְכַּסֶּה
שַׁלֶּכֶת בּוּגֶנְוִילְיָה דְּהוּיָה,
מוֹתַר הַגֶּפֶן, תְּאֵנָה אַחֲרוֹנָה

הַאִם הָיִית מַאֲמִינָה שֶׁעוֹד
תִּשְׁרֵי הוֹלֵךְ פֹּה לְפָנַיִךְ?

מתוך:

פלא,

, 2017