דוד אבידן

התעמלות־בוקר לאחר התפילה לחיזוק חדרי הלב ולשיפור כללי של ההרגשה וצבע העיניים והלחיים

,

אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ עָדִיף

אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ גָּרוּעַ

אַרְבַּע חָמֵשׁ שֵׁשׁ קָדִימָה

שֶׁבַע שְׁמוֹנֶה אֲחוֹרַנִּית

 

מֶה עָדִיף מֶה עָדִיף

טַעַם טוֹב וְרֵיחַ גָּרוּעַ

אוֹ רֵיחַ גָּרוּעַ וְטַעַם טוֹב

 

מֶה עָדִיף מֶה עָדִיף

אִימְפּוֹטֶנְט מְבֻשָּׂם אוֹ זַיִן מַצְחִין

לַחְשֹׁב טוֹב לִפְנֵי שֶׁאוֹמְרִים

וְלֹא לוֹמַר מִלִּים מַסְרִיחוֹת

 

אָז מֶה עָדִיף אָז מֶה עָדִיף

צַלַּחַת רֵיקָה עִם רֵיחַ שֶׁל סְטֵיק

אוֹ לְהֵפֶךְ סְטֵיק עִם רֵיחַ צַלַּחַת

 

אָז מֶה עָדִיף אָז מֶה עָדִיף

הָרֹב הַגָּדוֹל לֹא רָגִישׁ

אוֹטְמִים אֶת הָאַף וְאוֹהֲבִים

עֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ מִשְׁפָּחוֹת בָּעוֹלָם

 

אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ חֲרָקִים

אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ לְרַסֵּס

 

חֲרָקִים מִקָּרוֹב נִרְאִים דַּי בְּסֵדֶר

אֲבָל מִי מִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם מִקָּרוֹב

 

אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ לָאֹרֶךְ

אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ לָרֹחַב