כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ תַּפְקִיד בָּעוֹלָם הַזֶּה
מִלְּבַד הַתַּחַשׁ.
הַתַּחַשׁ אֵין לוֹ תַּפְקִיד בָּעוֹלָם הַזֶּה.
הוּא – כָּל תַּפְקִידוֹ לִהְיוֹת בְּתַפְקִיד.
בְּאִיֵּי אַנְדָּמָן הָיָה חֹק שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל תַּחַשׁ
לָמָּה חוֹקְקוּ?
כִּי אַף אֶחָד לֹא אָכַל תַּחַשׁ בְּלָאו הָכֵי, וְרָצוּ שֶׁתִּהְיֶה סִבָּה.
נִשְׁאַל אוֹתוֹ, אוּלַי יֵשׁ לוֹ תַּפְקִיד בָּעוֹלָם הַבָּא.
תַּחַשׁ, יֵשׁ לְךָ תַּפְקִיד בָּעוֹלָם הַבָּא?
הַתַּחַשׁ עוֹנֶה: מִיָּד אֲנִי בָּא!
מַהִי תּוֹרָה?
הָיָה אֶחָד בְּלִי תַּפְקִיד, עָשׂוּ לוֹ תַּפְקִיד.
מַהִי אַהֲבָה?
הָיוּ שְׁנַיִם בְּלִי תַּפְקִיד, עָשׂוּ לָהֶם תַּפְקִיד.
מַהוּ שִׁבְרוֹן לֵב?
הָיוּ שְׁלשָׁה בְּלִי תַּפְקִיד, עָשׂוּ לָהֶם תַּפְקִיד.
מַהוּ עוֹלָם הַבָּא?
הָיָה שׁוּם דָּבָר וְהָפְכוּ אוֹתוֹ לְתַחַשׁ.
מַעֲשֶׂה בְּתַחַשׁ שֶׁהָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת.
שְׁאֵלוּהוּ: תַּחַשׁ, מַה לְּךָ וּלְבֵית הַכְּנֶסֶת?
עָנָה: מוֹדֶה אֲנִי לֵאלֹהִים שֶׁלֹּא נָתַן לִי אשֶׁר.
שְׁאֵלוּהוּ: תַּחַשׁ, אֵיזוֹ תּוֹדָה הִיא זוֹ?
עָנָה: שֶׁאָז הָיוּ מְחוֹקְקִים שֶׁחַיָּב אֲנִי לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר.
