אלי אליהו

השיר

כְּמוֹ צֶדֶף
שֶׁנּוֹתַר עַל הַחוֹף,
אֵין בּוֹ אֶלָּא רֶמֶז לַמִּתְרַחֵשׁ
בַּמְּצוּלוֹת.

אֲבָל מִפַּעַם לְפַעַם
מִישֶׁהוּ יִרְכֹּן וְיִטֹּל אוֹתוֹ מִבֵּין גַּרְגְּרֵי
הַחוֹל, וּבְשָׁעָה שֶׁיְּגַלְגֵּל אוֹתוֹ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו
יַעֲמִיקוּ עֵינָיו, וּמַחְשָׁבָה אִלֶּמֶת
תְּפַרְפֵּר בּוֹ רֶגַע
וְתַחְמֹק

מִכָּל רִשְׁתוֹת הַדַּיָּגִים.

מתוך:

אני ולא מלאך,

הליקון, 2008