הָרִיצָה הַהִיא עוֹד תַּעֲלֶה לְךָ בְּחַיֶּיךָ,
אוֹ בְּמַה שֶּׁנִּשְׁאַר מֵהֶם.
אַתָּה שׁוֹכֵחַ שֶׁזֶּה מִכְּבָר זְמַנְּךָ עָבַר,
גַּם הָרוּחַ־הַגַּבִּית שֶׁאָהֲבָה אוֹתְךָ,
הוֹלֶכֶת וְדוֹעֶכֶת.
הַמֶּרְחַקִּים הַמָּרָתוֹנִיִּים אֵינָם מְרַחֲמִים עָלֶיךָ.
אֵינְךָ פָּאבוֹ נוּרְמִי, הַפִינִי, בְּלוֹנְד וּתְכֵלֶת,
לֹא אַבֶּבֶּא בִּיקִילָה, הָאֶתְיוֹפִּי, הַחוּם וְהַכָּחוּשׁ וְהַיָּחֵף,
שֶׁהִמְשִׁיךְ לָרוּץ גַּם לְאַחַר שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ.
גַּם לֹא אֶמִיל זָטוֹפֶּק, "הַקַּטָּר הַצֶּ'כִי".
אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָם קְרֵבִים אֶל קַו־הַמַּטָּרָה,
אַתָּה שׁוֹמֵעַ, קוֹל הָמוֹן כְּקוֹל שַׁדַּי,
אֶת נַהֲמַת הָאִצְטַדְיוֹן הָאַדִּירָה.
וּבְקָרוֹב יַעַטְפוּךָ הַשֶּׁקֶט וְהַחֲשֵׁכָה.
הוּא כֹּה אָהַב לָרוּץ, יֹאמְרוּ זוֹכְרֶיךָ,
אֵלֶּה שֶׁהֶחֱזִיקוּ לְךָ אֶצְבָּעוֹת וְהִתְפַּלְלוּ לְמַעַנְךָ.
תָּמִיד הָיִיתָ הַזּוֹכֶה, בַּחֲלוֹמוֹת הַלַּיְלָה.
שָׁם צָבַרְתָּ לֹא מְעַט מֶדַלְיוֹת־זָהָב.
