אלכסנדר פן

הרהורים

קשה להיות אחד מישראל –

פוליטיקה… אך התרגלנו, מילא…

מפקד אדם עורך לו "הפועל",

ומתכנסים אנשי לבן ותכלת.

 

שבת… מגרש… והקהל – אלִי! –

זקן, זקנה, תינוק, ילדה, ונער.

ונודלמן, זה קיצוני שמאלי,

גם במשחק בשמאל מבקיע שער.

 

הצחוק הוא זה? אל לעג, המונים!

לא צחוק, כי חוק לכל ידוע:

בין "מכבים" הצד   הימיני

תמיד תוקף, תמיד יותר בטוח.

 

ואם, חלילה, הגלגל חוזר

והתוקפים להיפך ינתקו, –

אזי אחד מל"ו גוזר:

משחק בלי הכרה פוליטית – תיקו!

 

מעמדות… הידד "הפועל"!

מעמדות… הידד, לבן ותכלת…

הה, רבותי, אחד מישראל

להיות קשה… אך התרגלנו, מילא…

מתוך:

,