"הָיִיתָ לִי כַּאֲדָמָה בְּרוּכָה
אֲשֶׁר עָלֶיהָ לֹא יִמְעַד הַצַּעַד"
לאה גולדברג
מִי שֶׁהִכִּיר לִי אוֹתָךְ
וְהִקְרִיא לִי עַל נֹגַהּ הַפְּרִי
וְכָבַשׁ אֶת עוֹרִי בְּלִטּוּף
וְסִפֵּר לִי עַל נַחַל וְאֶבֶן
וְכָתַב לִי עַל מֶתֶק הַצּוּף
הָיָה גַּם מִי שֶׁלִּוָּה כְּרִיעָתִי לָאַכְזָב
אֲדָמָה בָּהּ טָעִיתִי מְאֹד
לֵאָה הָיִית לֵב הַיֹּפִי, וְהַיֹּפִי פָּעַר אֶת לֹעוֹ
אֶת אַדְמָתֵךְ הִקְדַּשְׁתִּי לוֹ, עַד שֶׁקּוֹלוֹ שָׁכַךְ
אֶת הַמְּעִידָה אֲנִי מַקְדִּישָׁה לָךְ.