חיים גורי

הקופסה השחורה

,

אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא נִמְצָא אֶת הַקֻּפְסָה הַהִיא, שֶׁמְּעַטִּים הַסִּכּוּיִּים.

מָה יוֹדֵעַ קֶצֶף הַגַּלִּים עַל מְצוּלוֹת הַיָּם, מַה אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים.

שְׁתִיקַת הַיָּם.

עוֹדֵנוּ מְצַפִּים לְאֶצְבַּע אֱלֹהִים.

אַךְ בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה הוּא נוֹהֵג לְהִתְרַחֵק מֵהַצַּלָּמִים, מֵהָעִתּוֹנָאִים.

הַקֻּפְסָה הַשְּׁחוֹרָה הַהִיא.

אִם יִשְׁלוּהָ מִמַּעֲמַקִּים אוּלַי תִּשְׁפֹּךְ אוֹר-מָה.

אַךְ לֹא מִן הַנִּמְנָע שֶׁאַף הִיא תִּתְקַשֶּׁה לָתֵת תְּשׁוּבָה מַתְאִימָה,

כְּמוֹ בְּמִקְרֶה "סְוִויס-אֵייר", בַּדֶּרֶךְ מִנְּיוּ יוֹרְק לְצִירִיךְ, לְדֻגְמָה.

גַּם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה תַּעֲלוּמָה.