העינוגים, האשליות, האש
בריחת התקווה מחלציך כמו בריחת סידן
מעצמות סבתך
געגוע הפוקק את עצמו כמו אצבעות כף היד
והידיעה שמתחת לגוף הזה נמצאת בערה
מתחת לחולצה נכרכת תפילה
ידעתי את תמיהת השמיים ואת אדישות האנשים
רגלי היו רוצחות בהולכן ולא נידונו
האם תאמר עוד פעם שאני חפה,
שידי בודאי היתה
מבשלת אורז ולא עושה עוול?
