זהר איתן

העוף ואני

הַצִּפּוֹר הַכְּלוּאָה, בְּנִפְנוּף כְּנָפַיִם עִקֵּשׁ
(וְאוּלַי זוֹ תַּרְנְגֹלֶת: גַּם תַּרְנְגֹלֶת הִיא עוֹף)
תְּבַקֵּעַ אֶת גֻּלְגַּלְתִּי מִבִּפְנִים
וְתָעוּף, זָבַת מֹחַ וָדָם,
אֶל פִּתְחֵי הַשָּׁמַיִם
וַאֲנִי, לְמַטָּה, שֶׁלֹּא הָיִיתִי מֵעוֹלָם
(רַק מֵכַל הָיִיתִי, כְּלוּב, שֶׁנִּבְקַע סוֹף סוֹף)
אֶפְתַּח פֶּה גָּדוֹל
לָרוֹפֵא הַטּוֹב
ואְמַֹר:
אָההההההה

מתוך:

הלחי הפנימית,

ברחש, 2024